נושא: אפיון למידה עצמית מבוססת על מידע אינטרנט בתחום "פיתוח גוף"
הקדמה :
בחירת נושא העבודה התקבל מהרצון שלי ללמוד כיצד אני מפתחת את יכולת הלמידה העצמית שלי.
למידה עצמית הינה ערך חשוב להתפתחות החשיבה והלמידה העצמית. השלבים בלמידה עצמית חשובים מאוד להבנת תהליך הלמידה וקבלת משוב עצמי.
מטרת העבודה , לשפר את יכולת הלמידה העצמית שלי .תוך כדי בניית העבודה אלמד לסגל לעצמי כלים שיובילו אותי במשך כל חיי , "לומד לכל החיים".
אני מאמינה שדרך עשיית העבודה אלמד לסגל לעצמי יכולת למידה טובה יותר .
רציונל : בעבודתי אני נשאלת שאלות שלא תמיד יש לי עליהם תשובות ,על חלק מהשאלות אני צריכה לענות יום למחרת ,כך שכניסה למחשב ולמידה עצמית היא הכרחית .
נוכחתי להבין שלמידה עצמית היא חלק חשוב בהעשרת הידע שלי .
מושגים חשובים בנושא העבודה:
- סביבה לימודית
- למידה עצמית
- מכוונות עצמית
- למידה לא פורמאלית
- הגישה הקונסטרוקטיבית.
פתיחה זו מביאה עימה את השאלות המרכזיות בהן תעסוק העבודה
1. מהי החשיבות של למידה עצמית בימינו ?
2. מיהו לומד בעל הכוונה עצמית?
3. כיצד אני לומדת בצורה יעילה בסביבה של מידע רב לא ממוין?
4. כיצד אני מפתחת מיומנות למידה בסביבה של היפר מדיה?
5. האם יש הבדל בין לומד מבוגר ללומד ילד?
חשיבות הלמידה העצמית בימינו :
" למידה אינה תוצאה של הוראה ,אלא של סקרנות ופעילות של הלומד " , ג'והן הולט.
הרעיון לטפח לומד עצמאי ,לומד אחראי ללימודו ,המודע ליכולתו ולכוון התפתחותו והחושב ופועל בדרך עצמאית – רעיון זה מדבר אל ליבם של מחנכים מאז ומתמיד. בוגר מערכת החינוך נדרש ליכולת של "למידה לאורך החיים",
לכן תפקיד החינוך לפתח בתלמידים מיומנויות שיעזרו להם לרכוש מידע מתחומים שונים ולעבדו בכוחות עצמם ( טישמן,פרקינס ,ג'יי ,1996 : לוין ,1995 :סלומון,1993 : בתוך בירנבוים 1990).
בעידן זה שאנו חיים בו המכונה עידן הידע ( knowledge age) המידע והידע מתפתחים, מתעצמים , ומשתנים במהירות רבה . הסיכוי ללמוד ידע רב בכל תחום הוא בלתי אפשרי ולכן אין טעם ללמוד את הכול , ידע חדש לא רק ממשיך להצטבר, אלא לעיתים קרובות מבטל ידע קודם המתיישן בקצב מהיר.
לאור זאת, הגישה המסורתית, שלפיה תפקידו העיקרי של החינוך הוא לצייד את התלמיד במידע שהוא עשוי להזדקק לו בעתיד, אינה תקפה עוד. אין כל סיכוי להקיף את כל (או רוב) המידע שהתלמידים יזדקקו לו בעתיד. כמו כן, סביר להניח שהפרטים שהתלמיד ילמד כיום, בתחומים רבים, לא יהיו רלוונטיים בתוך שנים ספורות.
מכאן נובע שתפקידו של החינוך צריך להיות בצד הפצת ידע בסיסי גם הקניית המיומנויות הדרושות כדי להתמודד באופן עצמאי עם ידע חדש, זאת במטרה לפתח אדם אוטונומי המסוגל ללמידה מתוך הכוונה עצמית. (בירנבוים,2002) ורד עמית..
כל חוויה,התנסות או ידע חדש שאנו רוכשים מצטרף לידע שקיים ומוכר לנו. בתהליך למידה יעיל חייבים ליצור קשרים בין הידע החדש לבן הידע הישן.
אם הלומד לא יצור קשרים אלו,הוא יתקשה להבין את החומר ובעיקר יתקשה לזכור אותו.
השאיפה של כול מורה להביא את תלמידיו ללמידה משמעותית, מחייבת אותו להבין בראש ובראשונה מהי מהות הלמידה ולהאמין ביכולתו של כל תלמיד לשפר באופן מתמיד את כושר הלמידה שלו.
מסיבה זו ,נדרשים הלומדים להפעיל טכניקות ,שהן אסטרטגיות למידה,וגם יכולות מנטאליות כמו : מודעות לתהליך הלמידה ,חשיבה על תהליך זה ,חשיבה על התכנים וחשיבה על עצמם כלומדים .
"תפקיד החינוך הוא למד את הילד לחשוב ולא ללמדו מה לחשוב " -ג'ון דיואי.
מיהו לומד בעל הכוונה עצמית :
האדם מטבעו הינו בעל מסקנות ומוטיבציה ללמוד. הוא מסוגל לקבל החלטות ולהיות אחראי ללמידה שלו. הלמידה ,על פי הגישה הקונסטרוקטיבית ,מתעצמת כשהיא נובעת מעולמו של הילד וכשיש התנסות עצמית והתמודדות עם הצלחות וקשיים ( גולמן וקולא , 1992). הלמידה צריכה להיות בעלת מכוונות עצמית , המתייחסת ליכולת של הלומד לפקח באופן מודע על מחשבותיו,הרגשותיו והתנהגותו במהלך הלמידה.
לפי זילברשטיין וגבע ,( 1992) "לומד בעל הכוונה עצמית – לומד לבד או\ו עם עמיתים ,מגדיר את מטרות למידתו ,קובע את דרכי פעולתו ואת האסטרטגיות המועדפות על ידו בתהליך הלמידה ומעריך את תהליכי הלמידה שלו ואת תוצריו בגישה פנימית וביקורתית " .למידה בעלת מכוונות עצמית מכינה את הלומד אל עתיד שבו יצטרך להתמודד עם שינויים בעולם וללמוד בכוחות עצמו .
סקאגר,(1984) מתוך ברינבוים , מדגיש שהכוונה עצמית זו – "יכולת הפרט לאבחן את צרכיו ,לקבוע את מטרותיו בהתאם לצרכים אלו ולתכנן פעולה אפקטיבית בכדי להשיג מטרות אלו ".
"הכוונה עצמית בלמידה " ( self-regulated learning ) (ברינבוים, 2004) ,מתייחסת למאפיינים מטה –קוגניטיביים ,מוטיבציוניים והתנהגותיים ,המעידים על ההשתתפות הפעילה של הלומד או הלומדת בתהליך הלמידה . לתלמידים תפקיד אקטיבי ולא פסיבי בלמידה.
ברייטר וסקארדמליה ,(בתוך ברינבוים ,1999) טוענים כי ," הכוונה עצמית בלמידה פירושה טיפוח יכולתו של הלומד ליזום למידה ,לשאוב מידע מאחרים וממקורות מידע ,לסגל דרכי למידה ולהגמישן ,להפעיל באופן מודע תהליכי חשיבה ברמה גבוהה על בסיס ידע נרכש ".
לפי ארגלו וליין (מתוך למידה לכל החיים ,1996 ) ללמידה במכוונות עצמית יש את המאפיינים הבאים :
התלמיד לוקח יותר אחריות ללמידה האישית שלו ומביע זאת.
עקרון המציאות בא לידי ביטוי. התלמיד מתנסה בפועל בהתנסויות ממציאות החיים, התנסויות שתשרתנה אותו בעתיד. התנסויות הלמידה צריכות להיות יעילות, כך שיסייעו ללומד להתמודד בהצלחה עם אירועים ממציאות היום יום.
מתפתח כבוד לחשיבה טבעית. מטרת הלמידה היא לשנות התנהגות שכלית, רגשית, חברתית, פיזית, אקדמית ופסיכולוגית. לומדים בעלי מכוונות עצמית מבנים ידע, מרחיבים מידע, מפתחים תיאוריות, מפתחים רעיונות חדשים ומשתמשים בחומרים לצורכיהם.
הוראה מתרחשת בשלוש רמות מרכזיות : עובדות, רעיונות וערכים. תלמיד המעריך את הלמידה שלו- מפנים אותה.
מודעות לדפוסי התנהגות המפתחת כישורים תוך אישיים ובין-אישים ושליטה ברגשות של כעס, רוגז וכו'. מודעות זו מסייעת לשליטה של התלמיד ברגשות ובהתנהגויות.
תהליכי מפתח באים לידי ביטוי בשעת רכישה והבנייה של ידע. תהליכים אלו כוללים הצבת מטרות אישיות ללמידה, תכנון וארגון הלמידה, הערכה עצמית ושליטה עצמית, הבניה מחודשת של ידע, יצירה והמצאה של רעיונות וביצועם, עידון כישורים אישיים והתנהגויות.
ללמידה במכוונות עצמית יש את המאפיינים הבאים :
התלמיד לוקח יותר אחריות ללמידה האישית שלו ומביע זאת.
עקרון המציאות בא לידי ביטוי. התלמיד מתנסה בפועל בהתנסויות ממציאות החיים, התנסויות שתשרתנה אותו בעתיד. התנסויות הלמידה צריכות להיות יעילות, כך שיסייעו ללומד להתמודד בהצלחה עם אירועים ממציאות היום יום.
מתפתח כבוד לחשיבה טבעית. מטרת הלמידה היא לשנות התנהגות שכלית, רגשית, חברתית, פיזית, אקדמית ופסיכולוגית. לומדים בעלי מכוונות עצמית מבנים ידע, מרחיבים מידע, מפתחים תיאוריות, מפתחים רעיונות חדשים ומשתמשים בחומרים לצורכיהם.
הוראה מתרחשת בשלוש רמות מרכזיות : עובדות, רעיונות וערכים. תלמיד המעריך את הלמידה שלו- מפנים אותה.
מודעות לדפוסי התנהגות המפתחת כישורים תוך אישיים ובין-אישים ושליטה ברגשות של כעס, רוגז וכו'. מודעות זו מסייעת לשליטה של התלמיד ברגשות ובהתנהגויות.
תהליכי מפתח באים לידי ביטוי בשעת רכישה והבנייה של ידע. תהליכים אלו כוללים הצבת מטרות אישיות ללמידה, תכנון וארגון הלמידה, הערכה עצמית ושליטה עצמית, הבניה מחודשת של ידע, יצירה והמצאה של רעיונות וביצועם, עידון כישורים אישיים והתנהגויות.
בתהליך הלמידה עם מכוונות עצמית ישנם שלושה שלבים מחזוריים (צימרמן ושנק אצל בירנבוים,2004 ).
1. שלב החשיבה המוקדמת – הצבת מטרות.
2. שלב הביצוע – יישום אסטרטגיות למידה להשגת מטרות.
3. שלב הרפלקסיה העצמית – הערכת משמעות המשוב העצמי המופק במהלך הלמידה.
בתהליך הלמידה עם מכוונות עצמית (ברינבוים ,2004) מעורבים מנגנונים ואסטרטגיות למידה שונים. את המיומנויות והכישורים הספציפיים הנדרשים מלומדים בעלי הכוונה עצמית בלמידה אפשר למיין לחמש קטגוריות
(בירנבוים ,1997 אצל בירנבוים 2004) :
1. כשירויות קוגניטיביות : פתרו בעיות , חשיבה ביקורתית , חשיבה לוגית ,חשיבה מקורית ,יצירתיות ,הבעה בכתב והבעה בעל פה ,בחירת נושא והגדרתו ,שאילת שאלות ,שימוש מושכל במאגרי מידע ,ניסוח השערות מחקר,תכנון תהליך או מערך המחקר, תיהלוך טקסט ,בחירת מידע רלוונטי ,עיבוד מידע וארגון מידע , התבוננות או תצפית ,ניתוח נתונים , הצגת נתונים באופן מתקשר , מיזוג מידע ,הסקת מסקנות ,שיפוט או הערכה ועוד.
2. כשירויות מטה –קוגניטיביות : הכרת עצמם כלומדים , שימוש מושכל באסטרטגיות למידה ,הערכת יעילות האסטרטגיה ,רפלקסיה ,הערכה עצמית ועוד.
3. מיומנויות ניהול משאבים : חיפוש מקורות ,ארגון הזמן והסביבה הלימודית ,שימוש בכלי מחקר ,חיפוש סיוע ועוד.
4. כשירות חברתית : תקשור עם הסביבה ,ניהול שיח או דיון ,שכנוע,הנהגה ,עבודת צוות, הקשבה ,שיתוף פעולה ,ניסוח משוב ,קבלת משוב ,ניסוח ביקורת ועוד.
5. איכויות אישיות : מוטיבציה פנימית נקיטת יוזמה ,סקרנות, פתיחות ,עמידה במצבי תסכול , נטילת אחריות ,אמונה ביכולת האישית ,התמדה וגילוי כוח רצון ,כושר ריכוז ,הסתגלות לשינויים או גילוי גמישות ,עצמאות ועוד.
מאפיינים של לומד בעל הכוונה עצמית :
1. קבלה עצמית : הלומד הוא בעל גישה חיובית כלפי עצמו ,גישה המבוססת על התנסות קודמת רחבה ומוצלחת והוא מאמין בעצמו כמי שיכול לעשות בגבולות יכולתו ולהצליח ,להשתפר ולשנות התנהגויות במידת הצורך.
2. כישורי תכנון למציאת פתרונות : הלומד מסוגל לאבחן את צרכיו הלימודיים ,לקבוע מטרות לאור צרכים אלה ולתכנן אסטרטגיות אפקטיביות להשגת מטרותיו. הלומד גם כיול להיעזר באחרים בכל שלב משלבי התכנון ,אך זאת משום שבחר לעשות כך.
3. מוטיבציה פנימית : הלומד הוא בעל מוטיבציה פנימית והוא ממשיך ללמוד גם בהיעדר פיקוח חיצוני . הוא מעוניין להמשיך ללמוד גם מחוץ ללימודים הפורמאליים ,מוכן לדחות סיפוקים מידיים על מנת להמשיך ללמוד.
4. הערכה פנימית : הלומד מסוגל לפעול כסוכן הרכה של עצמו, להעריך את ביצועיו לאור הראיות שאסף בעצמו . הוא מבקש משוב מאחרים,אך מקבל אותו כנכון רק אם הוא מתאים לראיות שאסף בעצמו .
5. פתיחות להתנסויות : הלומד הוא סקרן, נכון לעמוד במצבם של אי –ודאות ודו- משמעות ,מעדיף את המורכב ,אוהב לשחק,נכון להיכנס לפעילויות חדשות ופתוח להתנסויות שהן פועל יוצא מלימודיו.
6. גמישות : הלומד נכון לשנות את מטרות ואופני למידה , נכון להשתמש בגישה של חקר ,ניסוי וטעייה ,ובשעת כישלון אינו נסוג אלא מתמודד מתוך גישה מסתגלת.
7. אוטונומיות : הלומד הוא בעל מכוונות עצמית ,אינו חושש לבחור נושאים שאינם פופולאריים ומערער על סטנדרטים נורמטיביים.
"לילד הייתי נותן כנפיים,אך משאיר אותו ללמד לעוף בעצמו " גבריאל גרסיה מארקס
אנדרגוגיה – המבוגר כלומר עצמאי .
תיאוריה העוסקת בחינוך מבוגרים , אלכסנדר קאפ הוא שטבע לראשונה את שם התיאוריה, בשנת 1833 : מלקולם נואלס פרסמה ברבים.
הצגת באנדרגוגיה כמנוגדת לפדגוגיה וכתיאוריה נפרדת של חינוך מבוגרים הביאה להארות רבות וחשובות בנוגע להוראה וללמידה .
לימים נסוג נולאס מהבחנותיו החד-משמעיות בין האנדרגוגיה לפדגוגיה ובין לומדים מבוגרים ללומדים צעירים.
מאז הוצגה תיאוריה זו עוררה האנדרגוגיה ביקורת רבה. כיום מקובלות מקצת הבחנותיו של נואלס כמובנות מאליהן והן חלק מן העבודה היום יומית בבתי הספר, בחינוך ילדים ומבוגרים כאחד.
האנדרגוגיה היא " האמנות והמדע של העזרה למבוגרים ללמוד".
כיום ידוע שהתרבות משתנה במהירות ,לכן בימינו על החינוך להיות תהליך שנמשך כל החיים ובמהלכו יש לגלות את הבלתי ידוע ולא להקנות את הידוע.
הפדגוגיה הגבילה את התפתחותו של חינוך המבוגרים גם מפני שרוב המורים שלימדו מבוגרים התייחסו אליהם כאילו היו ילדים. למעשה כל מה שידוע על ההוראה מקורו בניסיון ללמד ילדים בגיל חינוך חובה. ואולם מורים המיומנים בהוראת מבוגרים יודעים שאי אפשר ללמד מבוגרים כאילו היו ילדים. מבוגרים הם על פי רוב תלמידים שבאו ללמוד מרצונם החופשי והם ינשרו אם הלימודים לא ישביעו את רצונם. בעקבות הבעיות שציינו ,צמחה האנדרגוגיה כתיאוריה מובהקת להוראת מבוגרים המבוססת על ארבע הנחות יסוד.
עפ"י ההנחה הראשונה של האנדרגוגיה ,כאשר האדם מתבגר הוא הופך מישות תלויה לישות המכוונת את עצמה. המבוגר אינו רואה את עצמו כלומד התלוי במורה אלא כמי שמפעיל מתוך הכוונה עצמית או כיוצר.
לשינוי הזה בתפיסה העצמית של המבוגר ארבע השפעות על למידתו:
א. יש לנהוג בלומד המבוגר בכובד ולראותו כיחיד עצמאי .
ב. הסיפוק מן הלימוד צריך להיות גבוה מספיק כדי שיוכל הלומד המבוגר לדחוק ניסיון שלילי קודם בלמידה.
ג. יש להתנגד ללחץ של לומדים מבוגרים להתייחס אליהם כאל ילדים,מפני שהתלות עלולה לעורר כעס והתמרמרות לאחר מכן.
ד. המבוגרים צריכים לחוות תהליך של התמצאות מחדש לקראת למידה מתוך מכוונות עצמית.
כמה משמעויות מעשיות לשינוי בתפיסה העצמית המבוגר:
א. אקלים למידה , המורכב מן הסביבה הפיסית והאקלים הפסיכולוגי צריכים להתאים לצורכי המבוגרים :
1. על ריהוט והציוד להיות לפי מידתם.
2. יש להתאים את האקוסטיקה והאור לירידה בחדות של חוש הראייה וחוש השמיעה אצל המבוגרים.
3. יש להעדיף אקלים פסיכולוגי הכולל קבלה ,כבוד ,תמיכה והרגשה של הדדיות בין המורים לתלמידים כחוקרים משותפים.
4.יש להעניק ללומד המבוגר חופש ביטוי בלא פחד מעונש או מלגלוג ,ולנהוג בו בחברותיות ובחוסר רשמיות.
- הגדרת הצרכים : גם היא חלק מהתפיסה העצמית של לומד בעל הכוונה עצמית. הגישה המסורתית,שלפיה המורה מכתיב לתלמידיו מה עליהם ללמוד, עומדת בסתירה למכוונות עצמית בלמידה. מאחר שלמבוגר המוטיבציה גבוהה יותר ללמוד את הדברים שזיהה כמתאימים לצרכיו ,רואה האנדרגוגיה חשיבות רבה בתהליך הגדרת הצרכים העצמית של הלומד.
- תכנון משותף של המורים והלומדים:כל אחד מרגיש מחויבות להחלטה או לפעילות אם הה שותף לקבלת ההחלטה או לתכנון הפעילות. אופן העשייה של פעולות הלמידה משקף את התפיסה העצמית של הלומד המכוון את עצמו. בפעילות פדגוגית ,המורה מקבל אחריות מלאה למה שקורה בהוראה ובלמידה והלומד הוא במידה רבה מבצע סביל של הוראות המורה .
באנדרגוגיה ,ההוראה והלמידה הן אחריותם המשותפת של המורה והלומד.עוד הנחה של האנדרגוגיה בנוגע לתהליך הלמידה היא שאפשר לעזור לאדם אחר ללמוד אך אי אפשר לאלצו.
- הערכת הלמידה :
רפי רשמתי לך את האתרים מהם לקחתי את המאמרים ,חלקם מאמרים שלא פרסמת בדלישס ונראו לי מתאימים. כמובן שאגיש לך רשימה ביבליוגרפית אחרת ולא כזו.
יש לי עוד כמה פרקים שאני עובדת עליהם והם :
1. המבוגר כלומד עצמי .
2. תהליכי הכוונה עצמית בלמידה.
3. מרכיבי מבנה וסגנונות למידה .
1.בהבניה מתמדת -
…שבו התלמיד או התלמידה מפעילים תהליכי למידה ספציפיים ומשנים אותם בהתאם לצורך כאשר ... המשותפים לתיאוריות השונות, מונים צימרמן ושנק Self-regulated learning and ...
www.cet.ac.il /self-regulation/Units/unit1-e....2
למידה - לקראת העתיד למידה עם מכוונות עצמית. למידה עצמית פעילה מאפשרת למידה משמעותית ומסועפת ... הלמידה עם מכוונות עצמית ישנם שלושה שלבים מחזוריים (צימרמן ושנק אצל בירנבוים, 2004) ...
my.area.co.il /view.php?siteid=204287&jet=pa...3.
למידה - לקראת העתיד למידה עם מכוונות עצמית. למידה עצמית פעילה מאפשרת למידה משמעותית ומסועפת ... הלמידה עם מכוונות עצמית ישנם שלושה שלבים מחזוריים (צימרמן ושנק אצל בירנבוים, 2004) ...
my.area.co.il /view.php?siteid=204287&jet=pa...4. רציונל הוראה ולמידה בסביבת למידה על התכנית רציונל יישום תשס"ו אנשי קשר ... לכל פעילות בה סביבת למידה מקוונת משתלבת באורח החיים הבית ספרי, ובאורח החיים של ...
www.edugov.org.il /5. מכווניות עצמית מכוונות עצמית ללמידה במכוונות עצמית יש את המאפיינים הבאים : ... ( ברייטר וסקארדמליה, 1983 ) מתוך : ושיודע לשאול / רבקה גלובמן ואליה קולא ...
www.tzafonet.org.il /kehil/shaal/musagim/
